את גור פגשתי בים, אני על הסלעים והוא במים. אין הרבה כימייה בין צוללנים לדייגי חוף ומפגשים שכאלו לרוב מתמצים בהאשמות הדדיות. לאחרונה שיניתי את הגישה, יש ים לכולם, יש מקום לכולם וצוללן במים הוא לא בהכרח הפרעה. היתרון ברור, הלא כל דייג חולם על זוג עיניים מתחת למים. כשאני פוגש צוללן בים אני מציע לשמור לו על הציוד בזמן הצלילה, בתמורה אני מקבל תמונת מצב על הראות, סוגי הדגים והאיזורים בו הם נמצאים והתראות כגון “מוסרים בקרקעית!”, “לוקוס בסלע!” או “להקת גומברים גדולים בצד הצפוני!” התראות שכאלו עוזרות בבחירת המיקום, הדמויים וסגנון העבודה, אלו כמובן סימני השאלה הגדולים ביותר.

הפעם גור יצא עם הלוקוס מהמים ואני קיבלתי פילה. אז קודם כל תודה רבה ונתראה בים בקרוב, בתקווה שהפילה הבא- עליי.

בחרתי הפעם במתכון מהיר ופשוט לימים לחוצים. מינימום מצרכים ומחבת אחת.

מצרכים:

• פילה של לוקוס בוגר
• 3-5 שיני שום קלופות, מעוכות
• 4 בצלצולי שאלוטס קלופים וחצויים. (ניתן להחליף בחצי כרישה חתוכה לטבעות)
• 1 עגבנייה בשלה קצוצה (עם הקליפה)
• מעט גבעולי טימין, אורגנו או מרווה טריים או יבשים
• 60 מ”ל יין לבן (ניתן להחליף בציר או במים)
• מיץ מחצי לימון
• 50 גרם חמאה
• 3 כפות שמ”ז
• מלח ופלפל שחור
• קמצוץ סוכר

הכנה:

• חותכים את פילה הלוקוס לשלוש או ארבע מנות (קל יותר לשלוט בבישול ולהפוך נתחים קטנים, בנוסף, הצריבה המתקבלת מכל צידי הפילטים מוסיפה טעם למנה)
• מתבלים את הפילטים במעט שמן זית, מלח, פלפל שחור ועשב תיבול.
• מחממים מחבת עם מעט שמן זית וכמחצית מכמות החמאה.
• מוסיפים את הנתחים למחבת וצורבים מכל הצדדים.

• מוסיפים את השום והבצלים.
• מניחים לנתחים ולבצלים להתבשל מספר דקות ומוסיפים את העגבנייה.
• מבשלים כשלוש דקות ומוסיפים את היין.
• ממתינים כשתי דקות לאידוי האלכוהול,
• מוסיפים מעט סוכר (לסתור את החמיצות) ומתבלים במלח ופלפל שחור.

• מוסיפים את שארית החמאה למחבת ומוציאים את הנתחים לצלחת.

• ממתינים להתמוססות החמאה, טועמים ומתקנים תיבול.

• יוצקים את הרוטב על הנתחים ומגישים.