זיהיתי אותו בתוך הגל, צל צר וארוך, זנב צהוב משולש, צללית פחוסה מידי לבורי והרבה יותר מידי פאסון. הצל לא מפחד מכלום. הוא שולט ברצועת החוף הצרה הזאת. הוא סורק אחר נקודה למארב. גם אני.

בור בקרבת החוף עם אדוות קצף שבאות והולכות כל מספר גלים, מצידו האחד סלעים הפונים לחוף וחוסמים את נתיב הבריחה של הטרף, סלעים אלו מסייעים גם להסוואה ולשימור אנרגיה אצל הטורף.  מצידו השני של הבור תעלה לכיוון העומק, תרומתו של הזרם החוזר לעיצוב החוף ופתח גישה ומילוט מהשטחים הרדודים.
גודלו מסגיר את ניסיונו, במידת מה, כל דג בים עסוק בהישרדות כל חייו, מכאן שניתן לייחס גיל וגודל לדרגת הצלחה. או למזל במידה ואתה דג מאמין.
התיזמון בין בובת הכלב לגלים הוא קריטי, את המעבר הראשון במסלול אני מריץ כשהשטח רגוע, מציג את הפיתיון בצורה ברורה ומושך את תשומת ליבו של הטורף (במידה והוא עדיין בסביבה). הוא אמנם פראי ואינסטנקטיבי, אבל טורפים בוגרים שולטים ברפקלס במידה ניכרת ביחס לצעירים. טורפים צעירים הם אימפולסיבים לחלוטין ויקפצו על כל אטרקציה במים יעיד כל מי שתפס בייבי גומבר על בדל סיגריה. או בייבי לוקוס על כל דבר כולל בוהן.
לטורפים בוגרים יש אסטרטגיה, יתכן והיא בת 3 שניות בלבד אבל בשביל כל אמן לחימה זמן הוא מושג יחסי. והגומבר מהיר.
במעבר השני אני ממתין מעט בעומק להיווצרות הקצף, הצל חולף מתחת לבובה במעלה הגל ואז צולל ונעלם אל תוך הקצף- חתימת המכם של המטרה שתולה במוחו, הוא ממתין בצמוד לסלע ומזנק היישר לראש הבובה, תקיפה כירורגית ומדוייקת, הספלאש הקטן גורם לי לחשוד לרגע שמדובר בלברקון צעיר ופזיז.  המתח בחוט נעלם עוד לפני ההוק סט. סימני חיתוך ושיוף בחוט המוביל מעידים על לוע משונן. אין זמן לקשור לידר חדש. למרות כל ההתרגשות אני מתעכב לקשור סיכה לשארית הלידר ורק אז מחבר את הפטצ’נקו הלבן. מעבר נוסף ואני מקבל מעקב. הוא לא קונה את הפיתיון. אני מנתק מגע וממתין מספר רגעים, מחסנית בפנים, ניצרה שלופה, נשימה.
…מדמיין את המהלכים והרגעים הבאים. מחשב את העומס הפוטנציאלי על הציוד (לייט,) מחפש נקודת הוצאה, מזהה מיכשולים וסיכונים לחוט, מנווט לאט ובסבלנות את הדג אלי, לא מנסה לרדוף אחריו ומניח לו לשחרר אנרגיה בריצות לעומק וחזרה, כולל מפגן סלטות קצר. בקרבת החוף הוא יטייל הלוך ושוב, יפנה את צידו ואת כל מסת גופו בזווית שנאחזת בגלים ומתנגדת לרסן, עלי לסמוך על הזרמים שיביאו אותו לחוף, להפוך את התנגדותו לאובדנו, להמתין לפיק של מחזור הגלים ולהשתמש בשבירה הגבוהה ובזרמים הנכנסים  להציף ולהגיש אותו לחוף.
נשיפה.
עכשיו הטלה, ארוכה, כניסה איטית באותו המסלול ודישדוש בקצף, ספלאש! נעילה.

שנה טובה.