התגעגעתי, הים שטוח וצלול, השמש בוהקת, קרה. צפונית מערבית מתונה וקרה עוד יותר נושבת והשפל בשיאו. באופק נראות להקות ציפורים גדולות ברדיוס רחב ותחתיהם, במים, הפלאגיים הנודדים. אין איש על החוף, אמצע השבוע, אמצע יום העבודה, למי יש פנאי בשעות האלו?!
מהרהר באופציה לעבור לשובר גלים ולזרוק לעומק, אולי אצליח לגרד את שולי להקת הפלמידות/טוניות/אנטיאסים שמושכת את הציפורים. בינתיים לובש את הסרבל ומחמש את המקל חדש- דאיוה 4-14, קצת מעל הטווח האופטימאלי אבל בחרתי להקריב גמישות לטובת חוסן ובלאנק חזק, ימים יגידו אם הקרבתי נכון.
ים פלטה ושקוף? יש רק אופציה טובה אחת, שוגפן צף, עונה חמישית שלי עם הדמוי הזה, לא במקרה יש לי אוסף שלם מהם, חלקם עדיין באריזה המקורית.
הדגים זהירים מאוד בים כזה, ונבהלים בקלות, כלבים גדולים יותר או פופרים עלולים להרתיע אותם. השוגה חותך את המים בעדינות אבל משפריץ חזק. אני ממתן את הטוויצ’ים וגולל לאט, לעיתים לא גולל כלל ורק מטפס על אדוות הגלים תוך הקפצת המקל בלבד.
המקל יציב, עדין אך לא שברירי,במטרים האחרונים קשיחות המקל עובדת לרעתי ותנועת הדמוי נפגמת, הפקודות לא מגיעות לקצה החוט, או שמגיעות חדות מידי. כפתרון אני קושר לידר גמיש וארוך במיוחד, מטר וחצי בערך, ומחבר סיכה בגודל 00 על מנת למזער את אבדן האנרגיה בין הסיכה לדמוי (אני עדיין זקוק לסיכה בכדי לעגל את התנועה ולכן משתמש בסיכות בעלות מפתח עגול- לא משולש ולא מעוין).
קשה לזהות את הזרמים החוזרים בים כזה, טיפ קטן- חפשו את ראש הזרם, נקודה זו בולטת יותר מהזרמים עצמם בים שקט,ואל תטעו, הזרמים שם, גם אם הגל נמוך מאוד, ובסביבתם, הטורפים.
נדמה שיש לנו מין של בורים קופצניים ביותר באיזורנו, כל 10 דקות לערך משהו מושך את קצה העין, עוד קפיצה, חצי בורג ונחיתה עצלה על הצד. לפחות שיסיימו יפה. מזכיר לי את המתח בין הבוסניקים והמז’רז’רים במרינות שעלה מאוד לאחרונה, הבורי מפחד מכל דבר, בטח שיברח מפופרים, בורי מפחד גם מבורי.
הוא כאן ואני יודע את זה, יתכן ועוקב בקרבת הקרקעית ומבטו מופנה מעלה, ממתין לתנאים האידיאלים להתקפה, או אולי רק מלוה את ההפרעה אל מחוץ לשטח המחייה שלו. אני סורק ביסודיות קילומטרים של חוף, לא מתעכב יותר מדי בכל נקודה אבל בודק גם טופ ווטר וגם ג’יג על מנת לכסות את כל עמודת המים.
השקיעה החלה, המערבית התחזקה והיא מטשטשת מעט את פני המים, בשילוב עם איכויות האור הנכונות- הציד אמור להתחיל. בתנאים אלו חולפות דקות מעטות עד התקיפה הראשונה, פיספוס-מעקב-פיספוס- דג צעיר ולא מנוסה, אבל הוא כאן, ואולי גם ההורים. עוד תקיפה על השוגה, הפעם נעילה והתנגדות, אני מנסה הוק סט ועוד אחד. אחד בשביל לבדוק את המקל והשני בשביל הגומבר בעל החיך הקשה. חצי קילו, אולי מעט יותר, אני מנער אותו מהקרס ברדודים וממשיך לעבוד.
עליות סביב הדמוי עוצרות את נשמתי, הם כאן, לא קטנים במיוחד ומנסים לתקוף מלמטה כפי שעושה דג בוגר ומנוסה, הלברקים חזרו!
עוד הטלה, שלושה זיגזוגים וספלאש! יש נעילה, הוק סט ארוך יותר ושיחרור קלאטצ’, זה לברק לבטח, מחזיק את קצה הגל על הצד ומסרב לזוז כהרגלו. אני עדיין בודק את יכולות המקל וקשה לי להעריך את גודל הדג, אבל הכיפוף יציב ואני סוגר את הקלאטצ’ לאט ונותן למקל להחזיק את משקל הדג, אני משכנע את הדג בעדינות והוא מתקרב לאיטו, אני כבר שולח יד והוא נבהל ונסוג, המקל פשוט עוצר אותו, אילו היה בלאנק רך יותר זה עלול היה להגמר אחרת.
ההתלבטות הקבועה, לשחרר או להרוג…
הייתי הבוקר בשוק בבאסטה המדוגמת של רוסטום (הכרמל 40), הוא סרב למכור לי דג ליום לעוד יומיים. אני חוגג יומולדת השבוע, תיכננתי לבשל דגים כמו בכל שנה, “תתקשר בשישי ואני אדאג לך”.
והנה אני אוחז בדג חי, קילו וקצת, בדיוק מה שצריך לארוחה, ויש לי יומולדת, זו כבר מסורת לאכול לברק ביומולדת. אולי בגלל שהדגים בשוק כבר מתים קל יותר לצרוך אותם, אני מחליט לקחת את הדג ומתנחם בדג שעקב אחריו עד לחוף ועדיין שוחה. אבל אני לא חוזר למים, מספיק להיום, עוד אשוב.
למחרת בבוקר אני מבין שאין לי מספיק דגים לאירוח, מתארגן בזריזות על הציוד ויורד לים עם אור ראשון.
הגלים בעליה, השפל חלף ושטחים שלפני יומיים היו חשופים מכוסים במים. מצב הים מצריך עבודה שונה, אגרסיבית יותר, פייקי דוג כסוף ממלא את מקום השוגהפן. הכלב הזה אוחז בגל הצורה טובה יותר ופחות נסחף בזרם, בעיקר בזכות חלקו האחורי ששקוע במים. שפיץ למעלה והקפצות אגרסיביות. אני מחפש את האיזור השקט ביותר ומזגזג לאורכו. בתוך רבע שעה מקבל תקיפה, נעילה ויציאת חוט. דג בוגר, חכם, מנסה לשחות לעומק. אני מפעיל לחץ כבד על המקל וסוגר קלאצ’, ברגע שהלברק חש בקרקעית בגחונו נוא נלחץ ורץ לעומק, לרוב אני נותן לו לרוץ אבל הפעם הנעילה מרגישה חזקה ואני מחליט לא להכנס למשא ומתן אלא לגרור אותו לחוף, המקל מכופף עד הקצה, קשת מושלמת, הרשת צוללת למים והדג נשלף. לברק זכר, קילו מאתיים לערך משלים את ארוחת הערב ואני מוכן להתקפל ולהתארגן על הבישולים.
דג אחד שלם בתנור- ירקות, יין לבן ושום.
דג אחד מפולט לילדות- עטוף בנייר אפייה ורדיד אלומיניום, מאודה עם מעט פטריות, עגבניות ועשבי תיבול.