elad
דגים בוגרים אוכלים באמצע היום
נתקלתי בתיאוריה הזו מספר פעמים וכל פעם שמצאתי את הזמן לבדוק אותה (טוב נו, לא כל פעם) היא הוכחה כצודקת. יש משהו בלצאת לדוג באמצע היום- בזמן שכל הנמלים העמלות מתרוצצות במשרדיהם ובבתי הקפה- שמרגיש כמו חופשה.
להגיע לחוף נטוש מלבד פנסיונר בורים, לעלות על סרבל ולצעוד ישירות לריף… חלום.
גלים 40-50 סנטימטר, גאות של אמצע היום (יש דבר כזה), ריפים חשופים למחצה. בזווית הזאת קרני השמש הישירות חודרות גם את המים העכורים ביותר ומשפרות את הראות ויותר מזה- את הנראות.
אוסיף כאן המלצה להימנע מבגדים בהירים וצבעוניים. כחול כהה, חום או חאקי יתאימו יותר, ברגע שאתה בתוך המים וקרוב לאיזור המחייה של הדגים ההסוואה תשרת אותך. וכן! חד משמעית! וכל מי שצלל אי פעם יעיד על כך- הדגים רואים אותך.
לא ממהר להטיל את הדמוי. סריקה של האיזור ואיתור הנקודות הפוטנציאליות היא ההתחלה הנכונה של כל יציאת דייג. לא מבט אחד או שניים, אלא שניים או שלושה מחזורי גלים, העינים מתרגלות לגוונים השונים והפרשי העומק מתחילים לבלוט. אני מחפש בורות, הפרעות בכניסת הגלים וזרמים חוזרים. בשיא האור ניתן גם להבחין בנצנוצי הביזרי ובצללים הכהים שיוצרות להקות הבורים- אלו מזוהים גם בעיני הטורף שינסה למצוא את המסלול הבטוח ביותר להתגנב לעברם (אם הוא בסביבה). אני מחפש את אותו המסלול להציב בו מארב.
באיזור מרובה ריפים שמאפשר לדגים הרבה מקומות מסתור, אעבוד תמיד מעל המים. טופווטרים, כלבים ופופרים קטנים יעשו את העבודה ויידלגו מעל הריפים הבולטים מבלי להתקע. במצבים של ראות טובה כמו בשעות היום הטורף יבחין בדמויים בקלות, עכשיו רק צריך להדליק את אינסטינקט הצייד שלו. כאן איכות הציוד נכנסת לפעולה.
רוב התקיפות יהיו ממש בצמוד לריף אלא אם כן מדובר בגומבר טועה שיתקוף בתוך הגל, אבל עם כל הכבוד לגומבר, הוא לא דג המטרה שלנו כרגע.
אינני יודע לאן שוחים הדגים כשהים רדוד, סוער או מזוהם, תיאוריית “הדגים בעומק” לא כל כך מתיישבת לי עם התנהגות הלברקים. לפי הרבה מחקרים שקראתי ולא מעט שיחות עם צוללנים, הלברקים כמעט לעולם אינם עוברים את קו ה-6 מטר עומק ולכן, בעניין הלברק, התיאורייה היחידה שתופסת בעיני היא “הדגים לא כאן”.
נחזור לענייננו, הלברק לא מצטיין במרדפים ארוכים ותמיד יעדיף “להשכיב מארב” בקרקעית הבור או בצמוד לריף או בשולי הזרם, כל הנקודות הללו מאופיינות בהעדר התנגדות ובהשפעה מינימלית של הזרמים והגלים והלברק חוסך אנרגיה וממתין לטרף שיעבור מעליו. דבר נוסף שמאפיין את הנקודות הללו היא הראות הגרועה שנגרמת מהזרמים ומשבירת הגלים. החול והסחופת מתערבבים ויוצרים מסך ערפל שמסווה את הטורף ומאפשר לו לזנק על הטרף בדיוק ברגע שכל הכוחות סביב פועלים נגד האחרון.
התקיפה מגיעה בהפתעה, הלוע הרחב של הלברק נפער ושואב לתוכו את הטרף (או הדמוי) עם כל התנופה שבזינוק. מייד אחר כך הלברק מסתובב לשחות בכיוון ההפוך ואז נרגיש את הנגיחה האופיינית. כנגד כל האינסטינקטים, יש להמנע מהוק סט ברגע התקיפה, לועו הפעור עדיין של הלברק רק שאב את הדמוי, הוק סט מוקדם מידי פשוט יחלץ את הדמוי. יש להמתין שניותיים ורק אז, לאחר שהדג הסתובב, הכוחות המנוגדים של הדג והדייג יוודאו נעילה.
אחרי הנעילה, במיוחד במקרה של דג בוגר אני גורר אותו ואת עצמי חזרה לחוף, יותר מידי עוגמות נפש נגרמו כתוצאה מעצלות לשוב לחוף ומניסיון להוציא את הלברק בעודי עומד במים.
כהרגלי, אני מנקה את הדג בחוף ומשליך את השאריות חזרה לים, למיחזור, בעונה זו השחף או השחפית יגיעו בתוך דקות ספורות ולא יוותרו על ארוחה קלה.
לסיכום, יש לברקים, גם באמצע היום והם בוגרים ושמנמנים ולוחמניים, ובעוד הקטנים והצעירים יותר ממתינים לשעות הדימדומים, הבוגרים מלאי הביטחון מרשים לעצמם לצוד גם בשעות הצהריים. אז קחו חצי יום חופש וצאו לים.
בהצלחה.
